בתחילת המלחמה היתה תחושה שאנחנו כישוב ממש רוצים/חייבים לעשות משהו, לתרום למאמץ המלחמתי ולהיות שותפים במלחמה.
אז פתחנו קבוצה של כ-100 נשים ומספר גברים כאשר מטרתנו היתה לבשל ולהכין אוכל חם, ביתי ומפנק לחיילים בדרום וגם בצפון.
בהתחלה היו מגיעות אלינו בקשות מבני תמרת ובהמשך מחיילים נוספים ששמעו על מעשינו.
הכנו כמה עשרות ארוחות, בכל שבוע 2-3 ארוחות
ודאגנו לשינוע אם לאזור הדרום או לצפון.
מספר ימים לפני הארוחה נשלח תפריט ובו מידע לכמה חיילים/ות מיועדת הארוחה,
כמה מנות כשרות, צמחוניות וכו...
הא/נשים השתבצו בטבלה
וביום המיועד יצאו מתמרת ארוחות מפנקות לחיילים/ות.
תמיד עם ברכות צבעוניות ומשמחות.
פינקנו קבוצות קטנות כמו 30 חיילים
ועד קבוצות של 200 חיילים/ות
מספר פעמים הכנו ארוחה כשרה בלבד ואז גם נעזרנו בנשים משדה יעקוב או הושעיה
כתבה סיגי כרמלי
בתחילת המלחמה היתה תחושה שאנחנו כישוב ממש רוצים/חייבים לעשות משהו, לתרום למאמץ המלחמתי ולהיות שותפים במלחמה.
אז פתחנו קבוצה של כ-100 נשים ומספר גברים כאשר מטרתנו היתה לבשל ולהכין אוכל חם, ביתי ומפנק לחיילים בדרום וגם בצפון.
בהתחלה היו מגיעות אלינו בקשות מבני תמרת ובהמשך מחיילים נוספים ששמעו על מעשינו.
הכנו כמה עשרות ארוחות, בכל שבוע 2-3 ארוחות
ודאגנו לשינוע אם לאזור הדרום או לצפון.
מספר ימים לפני הארוחה נשלח תפריט ובו מידע לכמה חיילים/ות מיועדת הארוחה,
כמה מנות כשרות, צמחוניות וכו...
הא/נשים השתבצו בטבלה
וביום המיועד יצאו מתמרת ארוחות מפנקות לחיילים/ות.
תמיד עם ברכות צבעוניות ומשמחות.
פינקנו קבוצות קטנות כמו 30 חיילים
ועד קבוצות של 200 חיילים/ות
מספר פעמים הכנו ארוחה כשרה בלבד ואז גם נעזרנו בנשים משדה יעקוב או הושעיה
כתבה סיגי כרמלי